החלטה בתיק ב"ש 6777/06

1.         זוהי עתירת הנאשמים לגילוי ראיה חסויה לפי ס' 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצועו של שוד מזויין. על פי הנטען, קשרו הנאשמים קשר לשדוד את המתלונן, חלדון חוסייני, אשר שימש כבלדר כספים בשירותם של חלפני כספים. ביום 27.8.05 בסמוך לשעה 17:30, הגיעו הנאשמים לרחוב צלאח-א-דין בירושלים והמתינו למתלונן. משהגיע המתלונן תקפוהו השניים, והנאשם מס' 1 אף ניסה לדקרו בסכין מתקפלת, תוך שהוא חוטף מידיו שקית נייר שהכילה 50,000 ש"ח. לאחר ביצוע השוד, נסו הנאשמים מן המקום.

הנאשמים טרם נתנו תשובתם לכתב האישום. ואולם, במסגרת הדיון בבקשה, ולהבהרת חזית המריבה, הודיעו באי כוחם כי הנאשמים מודים כי אכן פגשו במתלונן במקום ובזמן המתוארים בכתב האישום. יחד עם זאת, הם כופרים בעבירה המיוחסת להם, וטוענים אך לקיומו של עימות מילולי בינם לבין המתלונן.

כתב האישום הוגש לבית המשפט כבר ביום 30.1.06, אולם רק בישיבת בית המשפט מיום 28.5.06 הודיעה ב"כ המאשימה, לראשונה, כי בדעתה להציג תעודת חיסיון.

ביום 30.5.06 אכן הוגשה תעודת חיסיון מטעמי אינטרס ציבורי חשוב, חתומה ע"י השר לביטחון פנים, ועל פיה נחסה "כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהות האדם אשר מסר למשטרה את המידע המתועד בדו"ח ידיעה מס' 612005080759, לרבות תוכן המידע ומועד מסירתו". על פי האמור בתעודה, יש בגילוי המידע כדי "לסכן שלומם של בני אדם, ולפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה".

הנאשמים עותרים, כאמור, לגילוי הראיה החסויה. לעניין זה הם מפנים גם לאיחור בהגשת תעודת החיסיון, וטוענים כי אין בכוחה של תעודת חיסיון מאוחרת להפוך חומר ראיות שהיה גלוי, גם אם לא נמסר לעיון הסניגוריה, לחסוי.

2.         ס' 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, קובע כדלהלן:

אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה.

בהידרשו  לבקשה לגילוי ראיה חסויה, על בית המשפט לבחון, אם כן, האם הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה. "עשיית צדק", בכל המתייחס להליך הפלילי, פורשה כ"ניהול הליך פלילי הוגן, שיש בו כדי לחשוף את האמת ולא לגרום לעיוות דין לאותו נאשם ספיציפי העומד לדין". בהתאם נקבע, כי אם חומר החקירה, אשר לגביו חל החיסיון, חיוני להגנת הנאשם, כי אז עשיית הצדק מחייבת גילויו (ב"ש 838/84 ליבני נ' מדינת ישראל, פ"ד לח (3) 729). ראיה חסויה היא חיונית להגנתו של נאשם, כאשר בלעדי גילויה נמנעת מן הסניגוריה דרך הגנה סבירה שיכולה הייתה להיות פתוחה בפניה, או כאשר יש בראיה כדי לעורר ספק באשמת הנאשם, בין באופן ישיר ע"י ביסוס טענת הגנה, ובין באופן עקיף, ע"י כרסום משקלן של ראיות התביעה. חיוניותה נקבעת על סמך כתב האישום, חומר הראיות הכולל וחזית המריבה בין התביעה לנאשם (ע"פ 889/96 מזאריב מוחמד נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 433).

עיינתי בראיה החסויה שחשיפתה נתבקשה, ושמעתי, ללא נוכחות הנאשמים וסניגוריהם, את הסברי המאשימה והסבריהם של  קצין המודיעין של מרחב ציון, רוני כהן, ורכז המודיעין, אלי טיאר. לאחר כל אלה, שוכנעתי כי הטלת החיסיון אכן הייתה דרושה לשם הבטחת האינטרס הציבורי שלשמו הוטל החיסיון, וכי בשים לב לחזית המריבה כפי שתוארה ע"י ב"כ הנאשמים, אין חשיפתהשל הראיה החסויה חיונית או דרושה להגנת הנאשמים.

אשר למועד הגשת תעודת החיסיון. אכן, עם הגשת כתב האישום קמה חובתה של התביעה להעמיד לעיונה של הסניגוריה את כל חומר החקירה הרלבנטי לכתב האישום. מקום בו לא הועמד מלוא חומר החקירה לרשות הסניגוריה, על התביעה להבהיר, באמירה ברורה, כי יש בנמצא חומר חקירה שאין התביעה מאפשרת לעיין בו מטעם זה או אחר, וככל שהיא נסמכת על טענת חיסיון, עליה להציג תעודת חיסיון ערוכה וחתומה כדין (ע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מדינת ישראל , פ"ד מו (5) 8). יחד עם זאת, תעודת חיסיון שהוצאה לאחר הגשת כתב האישום אינה חסרת תוקף, גם אם חומר החקירה נשוא תעודת החיסיון היה בידי התביעה כבר בעת הגשת כתב האישום (בש"פ 687/96 יורם גיל נ' מדינת ישראל). בענייננו, הבהירה ב"כ המאשימה בהודעתה מיום 31.5.06, כי אי המצאת התעודה במועד, נגרמה בשל שגגה שנפלה אצלה, עת סברה כי התעודה הוצאה והומצאה לסניגוריה. משעמדה על טעותה פעלה מיידית להמצאת התעודה.

לא למותר לציין כי הנאשמים טרם השיבו לכתב האישום וממילא לא היה בהמצאת התעודה באיחור כדי לפגום בהגנתם או בזכותם לדיון הוגן.

הבקשה נדחית, אפוא.

3.          הדיון נקבע לשם מתן תשובת הנאשמים לכתב האישום ליום 17.10.06 בשעה 14:00.

ב"כ הנאשמים יוודאו התייצבותם של הנאשמים לדיון.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק החלטה זו  לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ד' בתשרי, תשס"ז (26 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.

                                                                                 __________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: